במסגרת חוק ההסדרים שעבר יחד עם חוק התקציב, עברה גם רפורמה שזכתה לכינוי - "רפורמת הרישוי העצמי". אז רק כדי לעשות קצת סדר - במה בדיוק מדובר? איך זה ישפיע על עבודת האדריכל? והאם זה צפוי לשנות את עולם התכנון כפי שאנחנו מכירים אותו?
על מה בעצם מדובר?
הרפורמה מאפשרת לאדריכלים שעומדים בתנאי סף מסוימים (פירוט בהמשך), לחתום בעצמם ולהנפיק בקשות להיתר למגורים במעורבות מינימלית של הוועדה המקומית.
זאת אומרת - אדריכל יוכל לקחת לעצמו את תפקיד הרשות המקומית ולחתום בעצמו על היתר הבנייה ולתת לו תוקף.
בנוסף - הרפורמה מבטלת רשימה של הקלות כמותיות שהתאפשרו עד היום במסגרת תקנות סטייה ניכרת.
למה זה נדרש?
לכאורה, הרפורמה באה לתת מענה להליכי הרישוי הארוכים שאנחנו מכירים כיום בתכנון למגורים במסגרת הרישוי הזמין. על פי הפרסומים - משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בניה למגורים בישראל עומד על 400 יום, בעוד הממוצע במדינות הOECD הוא 150 יום.
הגישה העומדת מאחורי הרפורמה, היא שבאמצעות מתן סמכויות (ואחריות) לאדריכל לחתום בעצמו על ההיתר ולאשר אותו - יירד עומס מהרשות המקומית, לוחות הזמנים לרישוי למגורים יקוצרו משמעותית ויסייעו בעקיפין בהורדת מחירי הדיור.
לעניין ביטול ההקלות - עצם קיום ההקלות הכמותיות עד היום יצרה קושי לוועדה המקומית בשמירה על מסגרת תכנונית התואמת את התכניות (תב"עות) החלות על מגרש. ההקלות אפשרו תוספת שטחים ויח"ד מעבר לאלו המצויינות בתוכניות, וכך בעצם עיקרו מתוכן את הוראות התוכניות וההיגיון התכנוני הכמותי שעמד מאחוריהן.
בנוסף - הליך רישוי הכולל הקלה ארוך משמעותית מהליך רישוי ללא הקלה בגלל הצורך בפרסום להתנגדויות ודיון בוועדה המקומית וכו'.
כמה פרטים חשובים
1. סוגי הפרויקטים הרלוונטיים למסלול רישוי עצמי הם אלו הנכללים במסגרת מכוני הבקרה. משמע:
פרויקטים חדשים למגורים בלבד, עם לפחות 6 יח"ד, וגובה המבנה בין שתי קומות ועד לגובה מקסימלי של 29 מ' בין מפלס הכניסה לבניין למפלס הכניסה לקומה העליונה ביותר המשמשת למגורים.
2. תנאי הסף ל"מורשה להיתר" (אדריכל שיוכל להגיש במסלול רישוי עצמי): אדריכל רשוי שבמשך 10 שנים לפני שנרשם כ"מורשה להיתר", הכין לפחות 5 בקשות להיתר בשטח כולל של מינ' 5,000 מ"ר.
3. הוועדה המקומית תישאר מעורבת בשלב מתן המידע להיתר וביכולתה להצביע על ליקויים טרם מתן ההיתר.
4. המורשה להיתר יבדוק בעצמו את העמידה בתנאי הסף, שלבי הבקרה המרחבית, מתן ההיתר, אישור תחילת עבודה ומתן תעודת גמר.
5. המתווה הוא מתווה וולנטרי בשלב ראשון, להחלטת הוועדות המקומיות לבנייה, כל אחת בתחומה.
6. כמובן שנושא הרישוי העצמי לא ייכנס לתוקף עד שיותקנו תקנות שיפרטו את החוק להליכי עבודה בפועל, בין אם ברישוי זמין, בממשק בין מורשה להיתר ובין גופים שונים וכו'.
הפרסום באתר וועדת הפנים. לחצו להרחבה
תגובות ראשוניות
עם היתרונות התיאורטיים שנמנו למעלה, צפות מאז הפרסום כמה שאלות משמעותיות וביקורת על המהלך. ביניהן:
- ב 29/11 התקיים ראיון ב TheMarker עם יו"ר איגוד מהנדסי ערים, צחי כץ. הוא יצא באופן חריף נגד החוק בכמה היבטים. אחד החשובים שבהם הוא הלחצים שעומדים בהם כיום מהנדסי רשויות מצד יזמים, לחצים שיעברו לאדריכלים. הרשות המקומית מהווה בין היתר גורם מרסן ליזמים המעוניינים לקדם באגרסיביות פרויקטים מבלי להתייחס לעומק לאינטרס הציבורי. ברגע שהלחץ עובר לאדריכל, שגם קשור כספית ליזם - אותו גורם מרסן נעדר מן המשוואה ועלול לייצר סיטואציות בהן האינטרס הציבורי לא מקבל התייחסות ראויה בעקבות הפעלת לחצים לא סבירים על האדריכל שיהיה מעוניין לרצות את היזם.
- עם הסמכות באה הרבה אחריות. כאשר אדריכל לוקח על עצמו לאשר את כל שלבי הפרויקט, מחתימה על ההיתר, דרך מתן אישור תחילת עבודה ועד תעודת גמר, הוא לוקח על עצמו גם הרבה אחריות וחשיפה לטעויות שעלולות להיות משמעותיות. לא מן הנמנע שעלות הביטוח המקצועי תרקיע שחקים לאחר שיאמדו את פוטנציאל הנזק האפשרי.
- כיוון שהמתווה וולנטרי - ייתכן שוועדות תעדפנה לשמור לעצמן את הסמכויות ולא לאפשר רישוי עצמי בתחומן, כך שהמתווה לא ייבחן בפועל.
סיכום ביניים
נכון לעכשיו, נראה כי הרפורמה מסמנת שינוי מהותי באופן שבו יתנהל הליך הרישוי בישראל בכל הקשור למבני מגורים.
יחד עם זאת, ישנן עוד הרבה שאלות פתוחות וההיתכנות בפועל של הרפורמה להיטיב עם עולם התכנון - ייקבע במידה רבה בירידה לפרטים בשלב התקנת התקנות.
נדמה כי בעניין ביטול ההקלות הכמותיות ישנה הסכמה רחבה של מרבית גורמי המקצוע (למעט היזמים שנפגעים מביטולן באופן טבעי).
בכל מקרה - נראה שהנושא עוד יעסיק את עולם התכנון בתקופה הקרובה.
נישאר קשובים להתפתחויות.
Comments